עיקרי אַחֵר אריח המספרה *

אריח המספרה *

  • Telltale Tile

TheHolidaySpot - פסטיבל וחגיםהצג תפריט ↓

סיפור חג המולד מאת אוליב תורן מילר



אריח המספרה

מאת אוליב תורן מילר

זה מתחיל במעט רכילות של שכנה שנכנסה לראות את העלמה בנט, וסיפרה לה על משפחה שעברה לאחרונה למקום והייתה בבעיה קשה. 'והם אומרים שהיא תצטרך ללכת לבית המסכן,' היא סיימה.

'לבית המסכן! כמה נורא! וגם הילדים? ' והעלמה בנט התחלחלה.

'כן אלא אם כן מישהו יאמץ אותם, וזה לא סביר במיוחד. ובכן, אני חייב ללכת, 'המשיך המבקר ועלה. 'הלוואי שיכולתי לעשות משהו בשבילה, אבל עם ביתי הילדים שלי יש לי שימוש בכל אגורה שאוכל לגרוף ולגרד.'



'אני בטוחה שיש לי רק את עצמי,' אמרה מיס בנט כשהיא סוגרת את הדלת. 'אני בטוחה שכן', היא חזרה לעצמה כשחידשה את סריגתה 'זה כל מה שאני יכולה לעשות כדי להסתדר, לצפצף כמוני, שלא לדבר על להניח סנט למחלה ולזקנה. '

'אבל בית המסכן!' אמרה שוב. 'הלוואי שיכולתי לעזור לה!' והמחטים עפו פנימה והחוצה, פנימה והחוצה, מהר מתמיד, כשהיא הפכה זאת במוחה. 'אני אולי מוותרת על משהו,' אמרה לבסוף, 'אם כי אני לא יודעת מה, אלא אם כן - אלא אם כן,' אמרה לאט וחשבה על מותרותה האחת, 'אלא אם כן אני מוותרת על התה שלי, וזה לא' לא נראה כאילו אני יכול לעשות את זה. '

אריח המספר - מאת אוליב תורן מילר



זמן מה המחשבה עבדה במוחה, ולבסוף היא החליטה להקריב את הפינוק היחיד שלה במשך שישה חודשים, ולשלוח את הכסף לשכנה הסובלת, גברת סטנלי, אף על פי שמעולם לא ראתה אותה, והיא רק שמעה היא הייתה במצוקה.

כמה קורבן זה אתה בקושי יכול לנחש, אתה, קריסטי, שיש לך כל כך הרבה מותרות.

באותו ערב גברת סטנלי הופתעה ממתנת כסף קטנה 'מחבר', כפי שנאמר על המעטפה שהכילה אותה.

'מי שלח את זה?' היא שאלה, מהמיטה בה היא שכבה.

'העלמה בנט אמרה לי לא לספר,' אמר הילד, מחוסר הכרה שהוא כבר אמר.

למחרת מיס בנט ישבה ליד החלון וסורגת, כרגיל - כי תרומתה המתמדת לקרן הענייה של הכנסייה הייתה מספר מסוים של גרביים וכפפות - כשראתה נערה צעירה עולה לדלת הקוטג '. .

'מי זה יכול להיות?' אמרה לעצמה. ״מעולם לא ראיתי אותה לפני כן. היכנס!' היא קראה בתשובה לדפיקה. הילדה נכנסה, וניגשה אל העלמה בנט.

'את מיס בנט?' היא שאלה.

'כן,' אמרה מיס בנט בחיוך משועשע.

'טוב, אני הטי סטנלי.'

העלמה בנט התחילה, וצבעה התבהר מעט.

'אני שמח לראות אותך, הטי.' היא אמרה, 'לא תשב?'

'כן, אם תרצה,' אמרה הטי, התיישבה בכיסא בקרבה.

'באתי להגיד לך כמה אנחנו אוהבים אותך--'

'אה, אל! אל תגיד יותר! ' קטעה את העלמה בנט 'לא משנה מה! ספר לי על אמך ואחיך התינוק. '

זה היה נושא מעניין, והם דיברו ברצינות על זה. הזמן עבר כל כך מהר שלפני שהיא ידעה את זה היא הייתה בבית שעה. כשעזבה העלמה בנט ביקשה ממנה שתבוא שוב, דבר שמעולם לא ידעה שהיא עושה, מכיוון שהיא לא חיבבה אנשים צעירים בכלל.

'אבל אם כן, הטי שונה,' אמרה לעצמה, כשתהתה על האינטרס שלה.

'האם תודה למיס בנט החביבה?' הייתה שאלתה של אמה כשהטי פתח את הדלת.

הטי עצר כאילו הכה, 'למה, לא! אני לא חושב שכן. '

״נשארת גם כל כך הרבה זמן? מה עשית? שמעתי שהיא בכלל לא אוהבת אנשים. '

״דיברנו - אני חושב שהיא אי פעם כל כך נחמדה. היא ביקשה ממני לבוא שוב, אולי? '

כמובן שאתה יכול, אם היא דואגת להביא אותך. אני אשמח לעשות משהו כדי לרצות אותה. '

הביקור ההוא של הטי היה הראשון מתוך סדרה ארוכה. כמעט כל יום היא מצאה את דרכה לקוטג 'הבודד, אליו אורח הגיע לעתים רחוקות, ואינטימיות מוזרה צמחה בין זקנים לצעירים. הטי נודע על חברתה לסרוג, ושעות רבות הם בילו בסריגה בזמן שמיס בנט פשטה את זיכרונה לסיפורים לספר. ואז, יום אחד, היא הורידה מחזה גדול בגד שני ספרים שהיו לה כשהיתה צעירה, והניחה להטי להסתכל עליהם.

האחד היה 'תדאוס מוורשה', והשני 'צ'יפים סקוטים'. להטי המסכן לא היו את עשרות הספרים שיש לך, ואלה היו באמת אוצרות. היא הקריאה אותם בעצמה, והיא הקריאה אותם בקול רם בפני מיס בנט, שלמרבה הפתעתה עצמה מצאה את העניין שלה להוט כמעט כמו של הטי.

כל הזמן הזה חג המולד התקרב, ורגשות מוזרים ויוצאי דופן החלו לערבב בליבה של מיס בנט, אם כי בדרך כלל היא לא חשבה הרבה על אותה תקופה מאושרת. היא רצתה להפוך את הטי ליום שמח. כסף לא היה לה, אז היא נכנסה לגרון, שם אוצרות הנעורים שלה הוסתרו זה מכבר. מהחזה שממנו לקחה את הספרים לקחה עכשיו קופסה קטנה של עץ בהיר, עם חריטה מועברת על הכריכה. באנחה - למראה זה העלה זיכרונות ישנים - העלמה בנט העלמה את הכריכה בלולאת הסרט, הוציאה חבילת אותיות ישנות וירדה למטה עם הקופסה, ולקחה גם כמה פיסות משי בהיר. מצרור בחזה.

'אני יכולה להתאים אותו לתיבת עבודה,' אמרה, 'ואני בטוחה שהטי יאהב את זה.'

במשך ימים רבים לאחר מכן העלמה בנט עבדה בסתר, אותה הסתירה בזהירות כשראתה את הטיס מגיע. לאט לאט, בדרך זו, היא הכינה ספר מחט יפה, כרית זעירה ושקית אמרי כמו תות גדול. ואז ממלאי דל משלה הוסיפה מחטים, סיכות, חוט וזוג המספריים הקטנים היחידים שלה, שננקטו עד לקצה האחרון של הבהירות.

דבר אחד רק היא הייתה צריכה לקנות - אצבעונית, ושהיא קנתה בגרוש, של פליז בהיר כל כך שהיה יפה כמו זהב.

יפה מאוד התיבה הקטנה נראתה כשהיא מלאה בתחתיתה מונחת בטנה מרופדת, שתמיד הייתה שם, ועל זה אביזרי הכנתה. מלבד זאת, מיס בנט סרגה זוג כפפות לכל אחד מאחיה ואחיותיה של הטי.

הילדה הכי מאושרת בעיר בבוקר חג המולד הייתה הטי סטנלי. מלכתחילה הייתה לה העונג לתת את הכפפות לילדים, וכאשר היא רצה לספר למיס בנט כמה הם מרוצים, היא הופתעה מההווה של ארגז העבודה הקטן והמוזר ותכולתו היפה.

חג המולד הסתיים מוקדם מדי, ושנה החדשה, ובאמצע ינואר הגיע הזמן שבו מיס בנט חששה כל חייה - התקופה שהיא צריכה להיות חסרת אונים. לא היה לה מספיק כסף כדי להעסיק ילדה, ולכן הדבר היחיד שהיא יכלה לדמיין כשיגיע היום ההוא היה האימה המיוחדת שלה - המסכן.

אבל המעשה הטוב הזה שלה כבר הניב פרי, ועדיין נשא. כשתי ניגשה יום אחד, ומצאה את חברתה היקרה שוכבת על הרצפה כאילו מתה, היא כמובן נבהלה בצורה איומה, אבל היא רצה אחרי השכנים והרופא, והומה סביב הבית כאילו היא שייכת אליו.

העלמה בנט לא הייתה מתה - היא עברה שבץ קל של שיתוק ולמרות שבקרוב היא הייתה טובה יותר, והיא תוכל לדבר, וכנראה לסרוג, ואולי להסתדר עם הבית, היא לעולם לא תוכל לחיות לבד לעשות הכל לעצמה, כפי שעשתה.

אז הרופא אמר לשכנים שנכנסו לעזור, וכך הטי שמעה כשהיא מקשיבה בשקיקה לחדשות.

'כמובן שהיא לא יכולה לחיות כאן יותר היא תצטרך ללכת לבית חולים,' אמרה אישה אחת.

'או לבית המסכן, סביר יותר,' אמר אחר.

'היא תשנא את זה,' אמר הדובר הראשון. 'שמעתי אותה רועדת מהבית המסכן.'

'היא לעולם לא תלך לשם!' הכריזה הטי בעיניים בוערות.

'הוי-טואיטי! מי למנוע? ' שאל הדובר השני והפנה מבט של זלזול בהטי.

'אני,' הייתה התשובה חסרת הפחד. 'אני מכירה את כל דרכיה של העלמה בנט, ואני יכולה לטפל בה, ואני אעשה זאת,' המשיכה בטי בהתמרמרות והסתובבה לפתע, היא הופתעה לגלות שעיניה של מיס בנט נעוצות בה במבט נלהב ושואל.

'שם! היא מבינה! היא טובה יותר! ' קראה הטי. 'אסור לי להישאר ולדאוג לך, ​​מיס בנט היקרה?' היא שאלה, רצה למיטה.

'כן, יתכן,' קטע הרופא וראה את המבט בפניו של המטופל ', אך אסור לך להתסיס אותה כעת. ועכשיו, הנשים הטובות שלי '- פונות לאחרים -' אני חושבת שהיא יכולה להסתדר עם חברתה הצעירה כאן, שבמקרה שאני מכירה שהיא ילדה צעירה ונשית, ותהיה קשובה וזהירה. '

הם לקחו את הרמז והלכו, והרופא נתן הוראות להטי מה לעשות, ואמר לה שאסור לה לעזוב את העלמה בנט. אז היא הותקנה כעת באופן קבוע כאחות ועוזרת בית.

ימים ושבועות התגלגלו. העלמה בנט הצליחה להיות למעלה בכיסא שלה, לדבר ולסרוג ולהסתובב בבית, אך לא הצליחה להישאר לבד. ואכן, הייתה לה אימה להישאר לבד שהיא לא יכלה לשאת את הטי מעיניה, ואמה של הטי הייתה מוכנה מאוד לחסוך ממנה, כי היו לה הרבה פיות למלא.

לספק אוכל לשניים ממה ששרטט אחד היה בעיה, אבל העלמה בנט אכלה מעט מאוד והיא לא חידשה את התה שלה ולכן הם הצליחו להסתדר ולא ממש לסבול.

יום אחד ישבה ההטי ליד האש עם התיבה היקרה שלה על ברכה, אותה העמידה לזכויות בפעם העשרים. הקופסה הייתה ריקה ועיניה הצעירות והחדות הבחינו במעט אבק על רירית המשי.

'אני חושבת שאוציא את זה ואבק את זה,' אמרה למיס בנט, 'אם לא אכפת לך.'

'תעשי עם זה כרצונך,' ענתה העלמה בנט 'היא שלך.'

אז היא הרימה בזהירות את המשי, שנדבק מעט.

'למה, הנה משהו מתחתיו,' אמרה - 'עיתון ישן ועליו כתוב.'

'תביא לי את זה,' אמרה מיס בנט, 'אולי זה מכתב ששכחתי.'

הטי הביא את זה.

'למה, זה הכתיבה של אבא!' אמרה מיס בנט והביטה מקרוב בעיתון הדהוי 'ומה פירוש הדבר? מעולם לא ראיתי את זה קודם. זה אומר, 'תראה, ואתה תמצא' - זה טקסט תנ'כי. ומה זה מתחתיו? 'מילה לחכמים מספיקה.' אני לא מבין - הוא בטח שם את זה שם בעצמו, כי מעולם לא הוצאתי את התור הזה - חשבתי שהוא מהודק. מה זה יכול להיות? ' והיא הרהרה על כך זמן רב, וכל היום נראה חסר מחשבה.

אחרי התה, כשישבו לפני האש במטבח, כמו תמיד, כשרק אור האש מנצנץ ורוקד על הקירות בזמן שהם סרגו, או סיפרו סיפורים, או דיברו, היא סיפרה להטי על אביה: שהם חיו בנוחות ב הבית הזה, שהוא בנה, ושכולם האמינו שיש לו הרבה כסף, וישאירו מספיק כדי לטפל בילד היחיד שלו, אבל שכאשר הוא מת פתאום שום דבר לא נמצא, ושום דבר מעולם לא היה, מאותו יום לזה.

״חלק מהמקום שנתתי לג׳ון תומפסון, הטי, ושכר הדירה הזה הוא כל מה שיש לי לגור בו. אני לא יודע מה גורם לי לחשוב על תקופות ישנות כל כך בלילה. '

'אני יודעת,' אמרה הטי 'זה העיתון הזה, ואני יודעת על מה זה מזכיר לי,' היא צעקה לפתע, באופן מאוד חריג איתה. 'זה האריח הזה שם', והיא קפצה ורצה לצד האח והניחה את ידה על האריח שהתכוונה אליו.

משני צידי האח הייתה שורה של אריחים. הם היו נושאי תנ'ך, והעלמה בנט סיפרה לעתים קרובות להטי את סיפורו של כל אחד מהם, וגם את הסיפורים שנהגה להמציא עליהם כשהייתה צעירה. זו שהטי ידתה עליה נשאה כעת את תמונתה של אישה הניצבת לפני דלת סגורה, ומתחתיה את מילות פיסת הנייר הצהובה: 'תראה, ותמצא'.

'תמיד הרגשתי שיש בזה משהו אחר,' אמרה הטי בשקיקה, 'ואתה יודע שאמרת לי שאביך דיבר איתך על זה - על מה לחפש בעולם כשהוא נעלם, ודברים אחרים.'

'כן, אז הוא עשה,' אמרה מיס בנט מהורהרת 'כשחושבים על זה, הוא אמר הרבה על זה ובאופן משמעותי. אני לא מבינה את זה, ״ אמרה לאט והפכה אותה במוחה.

'עידו!' קראה הטי בהתלהבות. 'אני מאמין שאתה צריך לחפש כאן! אני מאמין שזה רופף! ' והיא ניסתה לנער את זה. 'זה משוחרר!' היא בכתה בהתרגשות. 'אה, מיס בנט, האם אוכל להוציא את זה?'

העלמה בנט החווירה למוות. ״כן, ״ התנשפה, כמעט ולא ידעה למה היא מצפה, או העזה לקוות.

דחיפה פתאומית מאצבעותיה החזקות של הטי, והאריח החליק מצד אחד ונפל על הרצפה. מאחוריו היה פתח לבנים. הטי דחפה את ידה.

'יש שם משהו!' היא אמרה בנימה מעורערת.

'אור!' אמרה מיס בנט בצרידות.

לא היה נר בבית, אבל הטי תפס מותג מהאש, הרים אותו והביט פנימה.

'זה נראה כמו שקיות - קשורות,' היא בכתה. 'אה, בוא לכאן בעצמך!'

אהבתי אליך לעולם לא תמות שירים

הזקנה התרוממה ודחפה את ידה לתוך החור, הוציאה מה שהיה פעם שקית, אך שהתקמטה לרסיסים בידיה, ואיתה - אוי, פלא! - חופן חתיכות זהב שנפלו עם ג'ינגל על ​​האח, והתגלגל לכל כיוון.

'הכסף של אבי! אה, הטי! ' זה כל מה שהיא יכלה לומר, והיא תפסה כיסא כדי שלא ייפול, בעוד שהטי כמעט פרועה, ודיברה כמו אדם משוגע.

'הו, יופי! סוּכָּרִיָה! עכשיו אתה יכול לקבל דברים לאכול! ואנחנו יכולים לקבל נר! ולא תצטרך ללכת לבית המסכן! '

'לא, באמת, ילד יקר!' קראה מיס בנט שמצאה את קולה. 'בזכותך - אתה מברך! - יהיה לי נוח עכשיו בשאר ימי. ואת! הו! אני לעולם לא אשכח אותך! דרכך כל טוב הגיע אלי. '

'אה, אבל היית כל כך טוב אלי, מיס בנט היקרה!'

״לעולם לא הייתי צריך לנחש זאת, ילדך היקר! אלמלא המהירות שלך הייתי צריך למות ולעולם לא מצאתי אותה. '

'ואם לא היית נותן לי את הקופסה, אולי היה מחליד בחזה הזה.'

'תודה לאל על הכל, ילד! תוציא כסף מהארנק שלי ותלך לקנות נר. אנחנו לא צריכים לשמור אותו ללחם עכשיו. אוי, ילד! ' היא קטעה את עצמה, 'את יודעת, יהיה לנו את כל מה שאנחנו רוצים מחר. ללכת! ללכת! אני רוצה לראות כמה יש '.

הנר שנקנה, הזהב הוצא ונמנה, והוכיח שהוא די והותר בכדי להעניק למיס בנט הכנסה נוחה מבלי לגעת במנהל. הוא הוחזר, והאריח הוחלף, כמקום הבטוח ביותר להחזיק אותו עד הבוקר, כשמיס בנט התכוונה להכניס אותו לבנק.

אבל למרות שהם הלכו לישון, לא הייתה קריצה של שינה עבור מיס בנט, על תכנון מה שהיא תעשה. היו קודם אלף דברים שהיא רצתה לעשות. להשיג בגדים להטי, להאיר את הבית הישן, להעסיק ילדה שתקל על הטי, כדי שהילד היקר ילך לבית הספר, להכשיר אותה לאישה אצילה - כל שאיפותיה והאיחולים הישנים שלה צצו החיים עבור הטי. כי לא מחשבה על חייה העתידיים הייתה נפרדת מהטי.

תוך זמן קצר מאוד הכל השתנה בקוטג 'של העלמה בנט. היא אימצה את הטי בפומבי והכריזה עליה כיורשתה. מטבח הותקנה ילדה, והטי, בבגדים חדשים למדי, החלה ללמוד. צבע טרי מבפנים ומבחוץ, עם הרבה נוחות חדשה, הפך את הבית הישן למקסים ובהיר. אך שום דבר לא יכול היה לשנות את היחסים הנעימים והמאושרים בין שני החברים, ולא ניתן היה למצוא משק בית מרוצה ועליז יותר בשום מקום.

האושר הוא רופא נפלא והעלמה בנט השתפרה כל כך הרבה, עד שהיא יכולה לנסוע, וכשהטי סיימה ימי לימודים, הם ראו מעט את העולם לפני שהתיישבו לחיים שקטים ומועילים.

'כל הנוחות עלי אדמות אני חייבת לך,' אמרה הטי יום אחד, כאשר העלמה בנט הציעה דבר חדש להוסיף להנאתה.

״אה, הטי יקרה! כמה אני חייב לך! אבל בשבילך, אני צריך, ללא ספק, להיות ברגע זה עני רעיד בבית המסכן הנורא ההוא, בעוד שמישהו אחר יגור בבית הישן והיקר הזה. והכל בא, 'הוסיפה ברכות,' על אותה מחשבה לא אנוכית, על אותה הכחשה עצמית לאחרים. '


*מתוך 'חג המולד הקווירי של קריסטי', הוגטון, מיפלין ושות ', 1904.


חזרה לסיפורים עיקריים

אָהוּב האזורים הארגונומיים לנשק את בן / בת הזוג שלך דייטינג ראש השנה הסיני אָהוּב אירועי חג חם

ללמוד בבריטניה

ראש השנה הסיני
חג האהבה
הצעות מחיר לאהבה וטיפול עם תמונות לוואטסאפ, פייסבוק ופינטרסט
הגדרת הכרויות
בעיות ופתרונות ביחסים



  • בית
  • בית חג המולד
  • שנה חדשה
  • צור קשר

מאמרים מעניינים

בחירת העורך

למה אלוקים!
למה אלוקים!
יהודים סבורים כי המילה אלוקים מעניקה כבוד והערצה רבה יותר לכל יכול אם משווים אותה למילה 'אלוהים'. קרא והכיר את המשמעות של אלוקים.
דורגה פוג'ה ארתי
דורגה פוג'ה ארתי
להלן מילות השיר (נוסח) של מאה דורגה ארטיס הפופולרי ביותר. הורד וקרא אותם כדי לעבוד את מא דורגא.
Ganesh Chaturthi תמונות וכרטיסים לוואטסאפ ופייסבוק
Ganesh Chaturthi תמונות וכרטיסים לוואטסאפ ופייסבוק
תמונות Ganesh Chaturthi בחינם 2020 - מחפשים את התמונות הטובות ביותר או תמונות Ganesh Chaturthi? ניתן להוריד בחינם תמונות של Ganesh Chaturthi, כרטיסים שיש לשלחו כברכות ב- WhatsApp, בפייסבוק, באינסטגרם, באימייל או בכל שליח אחר. מאחלת את גאנש צ'אטורתי שמח לכולם ובכל הקבוצות.
משחק התאמת פרסים לחג המולד
משחק התאמת פרסים לחג המולד
רוצה לפתור את משחק התאמת הפרסים לחג המולד אז הנה תשובות לפאזל.
ימי קודש גבוהים
ימי קודש גבוהים
עשרת הימים של הימים הקדושים הם בעלי חשיבות עליונה בתרבות היהודית. עשרת הימים הללו מתחילים בראש ומסתיימים ביום כיפור, והם ימי תשובה.
תמונות לצבע
תמונות לצבע
הדפיסו תמונות יפות של לורד שיווה ופרוואטי וצבעו אותם כרצונכם. הפוך את חגיגות השיבררי שלך לצבעוניות יותר.
מתכונים לרוטב אטריות ודבש לראש השנה
מתכונים לרוטב אטריות ודבש לראש השנה
מדריך צעד אחר צעד שיעזור לכם לבשל אטריות עם גבינת קוטג 'וחמאה. דעו גם להכין רוטב דבש לפנקייק וופלים.